<h1>סמ"ג לאוין סימן נ"ז</h1>
<h2>דף ב:</h2>
שלא לגלח פיאות הראש כמו שהיו עושין כומרי עבודה זרה שנאמר (ויקרא י"ט כ"ז) לא תקיפו פאת ראשכם, ותנן בפרק אלו הן הלוקין (מכות כ' א') שהמגלח שני צדעיו אפילו בבת אחת ובהתראה אחת לוקה שתים (רמב"ם ע"ז פי"ב הל' א') והפיאות הם הצדעין כדמח(ז)[ו]י רב ששת (שם כ"א א') בין פירקי ראשו ובתורת כהנים (קדושים פרק ו' ה"ג) נמי תניא הכי ומייתי לה התם (מכות כ' ב') שהם הצדעין ואיזוהי הקפה זה המשוה צדעיו לאחורי אזניו ופדחתו. ומסיק שם שאף הניקף לוקה אם סייע למקיף שעתה יש בו מעשה. וקיימא לן כרב הונא דאמר בפרק שני נזירין (נזיר נ"ז ב') שהמקיף את הקטן חייב ובפ"ק דבבא מציעא (י' ב') נמי אזלא סוגיא אליביה (שבועות ג' א' תד"ה ועל). ובפרק שני נזירים (שם) קאמר דבין רב הונא ובין רב אדא החולק עליו סבירא להו שהקפת כל הראש שמיה הקפה. ותנן בקידושין פרק קמא (כ"ט א'), כל מצות לא תעשה שבתורה אחד האנשים ואחד הנשים חייבין, שנאמר (במדבר ה' ו') איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם (שם ל"ה א'), חוץ מבל תקיף ומבל תשחית ובל יטמא למתים (ע"פ רמב"ם שם הל' ג') לפיכך האשה שגלחה פאת ראש האיש או שנתגלחה פטורה הואיל ואינה בבל תשחית פאת זקנך [לפי] שאין לה זקן אינה בבל תקיף (ע"פ רמב"ם שם הל' ב'). ופיאה זו שמניחין בצדע לא נתנו לה חכמים שיעור, וכתב רבינו משה (שם הל' ו' ע"ש ובכס"מ) שמענו וקבלנו מזקנינו שלא יניח פחות מארבעה שערות, ואומר אני שיש להתיישב בדבר משום דתניא בתוספתא דמכות (פ"ד ה"ד) יש תולש שתי שערות וחייב משום נזיר ומשום מקיף [ומשום מצורע]. עוד דורש בתוספתא (מכות פ"ג ה"ז) לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך הוקשו יחד ללמד מה בהקפה לוקה הניקף אם סייע למקיף אף בהשחתה כן ומה [ב]השחתה אינו חייב אלא בתער שהוא גילוח שיש בו השחתה אף בהקפה כן, ומה ששנינו בתורת כהנים פרשת מצורע (פ"ב ה"ד) הראש אסור במספרים כבתער והזקן אינו אסור במספרים כבתער התם מיירי בנזיר כדמוכח שם וכן פירושו הראש בנזיר והזקן בכל אדם ותניא נמי גבי נזיר בפרק שלשה מינין (נזיר ל"ט ב') תער לא יעבור על ראשו אין לי אלא תער תלש ומירט ושיפשף מניין תלמוד לומר (במדבר ו' ה') קדש יהיה מכל מקום (ע"פ יראים סי' של"ו ע"ש). קבלתי בתחילת מסכת שבועות שאסור להשחית הפיאות על ידי גוי [ו]אעפ"י שאין מלקות אלא במסייע (מכות כ' ב') איסורא מיהא איכא, שאין צריך שיהו המקיף והניקף בני חיובא שהרי המקיף את הקטן חייב, וכן מוכיח בפרק ג' מינין (שם) שאומר שם דגילוח מצורע בתער מפני שדוחה עשה שלו לאו דהשחתת זקן ואם היה איפשר לקיים את שניהם על ידי גוי לא היה לאו דהשחתת זקן נדחה (שבועות ג' א' תד"ה ועל ע"ש). כתב רבינו משה (ע"פ הל' ב' ה' שם, ע"ש בהשגת הראב"ד וכס"מ) דאשה אף על פי שאין בה מלקות הרי היא אסורה לגלח פאת ראש הזכר ואפילו הקטן אסור לה לגלחו, אמנם שמואל ורב הונא משמע שמתירים בפרק שני נזירים (נזיר נ"ז ב').
